fbpx

תודעה ויצירת מציאות

סמינר של 7500 נשים בדאלאס טקסס

אני חוזרת עכשיו מסמינר של 7500 נשים בדאלאס טקסס, של האישה והאגדה – רייצל הוליס,
ואני רוצה לספר לך אחד התרגילים הכי מרגשים שעברנו, תרגיל שהשאיר דמעות בעיניים שלי למשך דקות ארוכות.

קיבלנו דפים, אנונימיים, עם צ׳ק ליסט ארוך של כאבים שאנחנו כנשים עוברות, 
כל אחת הייתה צריכה לסמן את הדברים שהיא חווה, ולקפל את הדף היטב ל-8.

חלק מהסעיפים שם היו:
״אני שונאת את הגוף שלי ואת איך שאני נראית״
״אני מרגישה לבד.״
״אף אחד לא באמת מכיר אותי. לא באמת.״
״הייתי עם אדם שלא אהבתי רק כדי להרגיש קצת אהובה.״
והרשימה ממשיכה וממשיכה.

ואז,
כולנו העברנו את הפתקים שלנו לנשים שאנחנו לא מכירות מס׳ פעמים, עד שאף אחת לא ידעה מי כתבה מי ואף אחת לא ידעה איפה הפתק שלה אבל כולנו נותרו עם פתק של אישה שאנחנו לא מכירות, עם קוביות מסומנות בצלקות נפשיות.

ואז,
החלק המדהים.

המנחה הקריאה סעיף – סעיף על הבמה ובכל פעם שהיה לנו סימון בדף, של אישה אחרת, קמנו עבור אותו כאב כדי לסמן בחדר של 7500 נשים כמה מאיתנו עוברות את זה. 
זה היה מצמרר ומרגש בו זמנית.

בכל סעיף קמו א-ל-פ-י נשים.
ב- ״אני שונאת את איך שאני נראית״ – קמו מעל 6000!!! מתוך 7500.
אני רק כותבת את זה עכשיו ויש לי צמרמורת.
אז תארי לעצמך מה זה היה לעבור את זה.
ב״אני מרגישה לבד ולא מובנת״ – אותו הדבר. 
בכל דקה בתרגיל הזה, ראינו נשים דומעות, מבינות שהן לא לבד. 
פתאום, אחרי כל השנים שהן הרגישו הכי לבד בעולם – פתאום הן חלק מקולקטיב עצום, כי כולן עוברות את זה באופן כזה או אחר.

וזה בדיוק מה שאני רוצה שתדעי היום –
את לא לבד.
לא אם יש לי מה להגיד בנדון, ויש לי 😉
את חלק מקבוצת נשים חזקה,שעברה כמה רגעים לא פשוטים וקיבלה כמה סטירות, אבל היא לא מוותרת.
את לא לבד כי את לא עוצרת כאן, ולא משנה מה הכאב שלך, בין אם זה מחסור בכסף או באהבה, בהערכה או בשמחה.

את נצר לשושלת נשים שיצרו את העולם,
עומדת על כתפי ענקיות.

זה לא סוף שלך,
זו רק ההתחלה.

our bestie

הפוסטים החביבים עליכם